ראשית הקבלה

ראשית הקבלה - התפתחות היסטורית

מהי תורת הקבלה?

תחילת הקבלה בסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13, בפרובאנס ובצפון ספרד.

התורה יונקת את יסודותיה מתורת הסוד היהודית שראשיתה מוקדמת בהרבה.

ספר הקבלה הראשון הופיע בפרובנס ב-1180 ע"י חכמי המשנה. בסוף המאה הופיעו חבורים קבליים נוספים ע"י חוג המקובלים: יצחק סגי-נהור, ר' אברהם בן-יצחק ור' יעקוב הנזיר.

באותו זמן פרחה הקבלה גם בחסידות אשכנז. למרות השוני ביניהם ישנם קווי דמיון רבים. תורת הקבלה התפשטה למרכזים אחרים. אחד המקובלים שתרם להתפשטותה היה ר' אברהם אבולעפיה, שלאחר דחייתו בספרד החל לפעול באיטליה. איטליה הפכה לאחד המרכזים החשובים של הקבלה.

תורת הקבלה נתפסה בחוגים רבים כיסוד משלים לתורת הנגלה. משנת 1280 החלה הופעתו של החיבור המרכזי בספרות הקבלה- ספר הזוהר.

עפ"י המחקר האקדמי, נכתב ע"י ר' משה ד. ליאון, ויוחס ע"י המקובלים לרשב"י. כתוצאה מגירוש ספרד, הקבלה בכלל וספר הזוהר בפרט, יצאו מתחומי אנשי הקבלה, והפכו להיות פופולאריים בקרב המוני בית-ישראל. דחיפה נוספת לספר הזוהר היתה במאה ה-16 בצפת, בקבלתו של האר"י הקדוש- רבי יצחק לוריא, (1534-1572 )שרבים מרעיונותיו המיסטיים קשורים לספר הזוהר.

ספר הזוהר הפך למקור ראשי של תורת הסוד וזכה למקום מכובד לצד התנ"ך והתלמוד. במשך הדורות היו שהתנגדו לספר הזוהר מסיבות שונות, והפולמוס נמשך עד ימינו.

חקר הקבלה

במאה ה-19 עם התעוררות ההתעניינות האקדמית בחוכמת-ישראל, התגברה ההתעניינות גם בקבלה אצל החוקרים.

במאה ה-20 חוקר הקבלה הבולט ביותר הוא גרשם שלום, שנחשב לראש החוקרים.
כיום חקר הקבלה נחשב לתחום פורח ביותר בתחום מדעי היהדות ו-5% מעבודות הדוקטורט באוני' העברית עסקו בתחום הזה.

הקבלה בתקופה הפוסט-מודרנית

הקבלה זכתה לפריחה מחודשת בישראל ובעולם, ולא רק בקרב היהודים. מאמיני הקבלה באים מצבורים שונים ואף בקרב סלבריטאים (כדוגמת מדונה ).

רוב הרבנים האורתודוקסים מתנגדים בנחרצות בשימוש שנעשה בתורת הקבלה ע"י ארגונים שונים. לטענתם- זהו שימוש פופוליסטי ושטחי, המהווה זילות של תורת הקבלה. הרב עובדיה יוסף אף הוציא פסק הלכה לפיו אין ללמוד קבלה בדרכים אלה.

רוב חוקרי הקבלה בארץ ובעולם טוענים כי ב"מרכז הקבלה" מלומדת תורת "ניו-אייג'" ולא קבלה ממש. ד"ר בועז הס מאוני' בן-גוריון טוען כי אין כל קשר בין הפרקטיקות של ה-"ניו-אייג'" לרעיונות הקבליים, ולו האר"י הקדוש היה קם לתחייה ורואה מישהו מבצע מדיטציה עפ"י רעיונותיו, היה מקבל התקף-לב ומת פעם שנייה מרוב זעזוע.

תורת הקבלה

תפריט